איך לספר לבחור החדש שאת סובלת מהתקפי חרדה?

בחיים לא חשבתי שזה פועל ככה.

שאספר לו בכזאת פשטות וכנות

ואגיד לו את כל האמת הכי מזעזעת על המצב שלי

בפנים...

והוא?

פשוט יקבל את זה

ויאמר לי שהוא שם בשבילי

ושהוא לא הולך לשום מקום...

זה היה דיי מוזר.

מצד אחד כבר הייתי לגמרי מאוהבת

אבל מצד שני?

כל כך סבלתי מהחרדות

שפשוט שמתי את עצמי במקום ראשון.

ומרוב הסבל?

כבר לא היה אכפת לי!

אז הוצאתי את זה החוצה

אמרתי לו:

תראה, תומר...

לאחרונה משהו עובר עליי ואין לזה שום קשר אליך.

זה משהו שלי עם עצמי...

עכשיו שלא תביני לא נכון

מבפנים רעדתי!

פחדתי שהוא יחשוב לעצמו:

"מה אני צריך להיכנס למיטה החולה הזו?

עדיף לחתוך עכשיו בהתחלה..."

אבל לא יכולתי יותר להסתיר.

לא יכולתי להתנהג כרגיל.

והוא?

הוא הבין שמשהו עובר עליי.

הוא הרי לא טיפש ולא עיוור.

אז החלטתי שזה צריך לבוא ממני

כדי שאוכל לשלוט בסיפור,

ולהבהיר שזה משהו שלי בלבד...

ואת יודעת מה?

אזרתי אומץ

וזה עבד.

והיום?

היום אנחנו כבר 5 שנים ביחד...

והוא חולה לי על הת** חחח

ואיך זה קשור אלייך?

אם את מתמודדת עם מצב דומה,

דעי לך שיש פה 2 אפשרויות (לדעתי לפחות(

1.לנסות להתמודד עם זה לבד, להתחיל להיות מוזרה ולהסתיר

עד שזה יתפוצץ לך בפנים.

2.לאזור אומץ, להיות כנה ואותנטית ולספר מתוך הבנה פנימית שלך

עם עצמך שכרגע את הכי חשובה

ואם זה באמת הבחור בשבילך?

הוא יבין וישאר.

נשיקות,

בר

קחי...

קצת קיטש במיטבו!

נ.ב.

לא יודעת אם את יודעת אבל

יש המון בושה סביב הנושא הזה

שנקרא חרדה...

אז כדי לעזור לכמה שיותר אנשים

שמתמודדים עם מצב דומה כמו

שתיארתי, אשמח שתשתפי את הפוסט